Unprecedented Opposition to "kaaparot" Ceremony This year From Virtually all Circles

This year, like every other year, the Animal Rights Group PETA and other organization organized demonstration against the custom of 'shlugging kapparot': an old controversial custom among religious Jews to swing a chicken over ones head and then have it slaughtered as some sort of transference of sin (as is evident from the text recited during the ceremony זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה , וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם

Some have sought to preserve the spirit of this custom and recommended that money be used, instead of chickens and that money should then be donated to the poor.

As mentioned, this ceremony has never been without controversy; no less an authority as Rabbi Joseph Caro who composed the Halachic Compendium followed by most Orthodox Jews, the Shulkhan Arukh, called it "a custom of the Emorites" i.e. a pagan custom that has no place in Judaism. However others disagreed ad it became particularly popular among Eastern European Ashkenazim and those who follow Lurianic Kaballah (Hassidim and some Sephardic communities--although there was some opposition even among certain Kabbalists).

This year, opposition to the custom has emerged from unexpected places see here and here .

Already in the 19th century, there was unease about the custom among certain circles of Eastern European Jews. The traditional Maskil, Moshe Leib Lilienblum, chose not to mock and assail it but rather to leave it as a matter of personal choice "Let (the customs of) tashlich and kapparot with chickens be a matter of choice, much like wearing teffilin d'rabenu tam", he urged. Here is the relevant quote from here

הן כלנו מודים, כחפץ כל היראים, כי התשליך והכפרות וכאלה, מנהגים יפים ונאוים הם וגדול הוא התשליך יותר ממצות תקיעת שופר, ושקולה הבאת כפרות כנגד התענית ביום הכפורים; כלנו מודים, שיש למנהגים אלה רמזים וטעמים יקרים בנגלה ונסתר, והם חכמתנו ובינתנו, ובהם נתפאר; אך מדוע יהי' מקום למנהגים אלה בשו"ע, הכולל חובות כל איש ישראל, כדברי הגר"א המפורסמים? מדוע לא נבור כל המנהגים היפים והטובים, כתשליך וכפרות, לשים להם מקום במשנת חסידים לבד, והיו לנו כשתי זוגות תפילין לרש"י ולר"ת, אשר אין זאת חובת כל איש פרטי, רק חפץ המהדרים; ואם יאבה איש חסיד ללכת לקיים תשליך, להכות כפרות ולהכות גם את המן שלש פעמים בכל יום, מר"ה ועד יוה"כ ומיום כפורים עד ר"ה, לא ימחה איש בידו, – אך מדוע נעמיס דברים כאלה על כל העם, להיות חובת כל איש? הטרם נדע, כי בעיני ההמון יחשב לאפיקורוס האיש הממאן להתנהג בכמו אלה? הטרם נדע, כי הקדושה הנתונה למנהגי הבל כאלה גורמת מחלוקת ופירוד לבבות על בלי דבר? הטרם נדע, כי רבי הדקדוקים במנהגים טפלים ובחסידות יתירה מגבירים יותר מדאי את הדמיון, ומחלישים בזה את ההרגשה, בבוא האדם לחובות הלב

Addendum:

Kapparot, a theory as to its origins here